#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. א שכח ונכנס לבית הכסא עם תפילין והתחיל להטיל מים, מה יעשה?	מניח ידו עליהם עד שיגמור עמוד ראשון [שעמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן וסילון החוזר מביא לידי ירקון], ואח&quot;כ יפסיק.	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ב צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא האם מותר לקרא ק&quot;ש ומדוע?	רב הונא אמר שמותר דכתיב &quot;כל הנשמה תהלל י-ה&quot;, ורב חסדא אמר שאסור דכתיב &quot;כל עצותי תאמרנה ה' מי כמוך&quot;	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה. ג כמה צריך להרחיק מריח רע שיש לו עיקר?<p dir=""rtl"">ומה נקרא ריח רע שיש לו עיקר?</p>"	"רב הונא אמר ד' אמות מהצואה, ורב חסדא אמר ד' אמות ממקום שכלה הריח, ותניא כותיה. ומלפניו מרחיק מלא עיניו, ואם זה ברשות אחרת שגבוה י' או נמוך י', יושב בצידה וקורא.<p dir=""rtl"">ברייתא אחת אסרה כנגד צואת אדם , כלבים, חזירים, תרנגולים ואשפה שריחה רע, ואין הלכה כן אלא כברייתא שלא אסרה צואת כלבים [וחזירים] אלא כשנתן לתוכן עורות {וצואת תרנגולים לא הזכירה כלל (וע' תוס')}.</p>"	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ד ריח רע שאין לו עיקר מה דינו לענין ק&quot;ש ודברי תורה?	ק&quot;ש אסור לקרא. לדברי תורה, אם הריח מאחר מותר, אבל שלו אסור.	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ה צואה עוברת האם מותר לקרא קריאת שמע כנגדה?	אביי אמר שמותר כמו גבי מצורע עובר שטהור, ורבא אוסר, ששם זה תלוי בקביעות ואין המצורע קבוע, אבל כאן זה תלוי ב'מחנה' והרי זה במחנה. [ופי חזיר כצואה עוברת, ואפ' כשעולה מהנהר.]	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ו ספק צואה או ספק מי רגלים האם מותר לקרא לפניהם?	"אמר רב יהודה ספק צואה אסור, א&quot;ד שאמר, בבית מותר באשפה אסור.<p dir=""rtl"">ספק מי רגלים, אף באשפה מותרים, שמדאורייתא מי רגלים אסורים רק כנגד העמוד [דכתוב אחד אומר &quot;ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ&quot; וכתיב &quot;ויתד תהיה לך וגו' וכסית את צאתך&quot; הא כיצד, בגדולים בעי כיסוי, ובקטנים לא אמרה תורה אלא שיצא לחוץ בשעה שמטיל מים] ומדרבנן אסרו גם שלא כנגד העמוד ובספק לא גזרו.</p>"	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ז צואה שיבשה ממתי מותר לקרא ק&quot;ש כנגדה?	רב יהודה אמר רב כיון שקרמו פניה מותר, וכן פסק מר זוטרא. </p><p dir='rtl'>רבה בר רב הונא בשם רב אמר אפ' כחרס אסורה וכן פסק אמימר ורבא, י&quot;מ כחרס שזורקה ואינה נפרכת, וי&quot;מ שמגלגלה ואינה נפרכת. </p><p dir='rtl'>בדעת רב יהודה מדיפתי י&quot;א שהתיר אם קרמו פניה וי&quot;א אם מפלאי אפלויי.	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ח מי רגלים שיבשו ממתי מותר לקרא ק&quot;ש כנגדם?	"רב יהודה אמר שמואל וכן רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וכן דעת עולא ורב יוסף וכן פסק רבא: כל זמן שמטפיחין.<p dir=""rtl"">גניבא בשם רב אמר כל זמן שרישומן ניכר. </p><p dir=""rtl"">איכא למימר שדעת ת&quot;ק כגניבא, ור' יוסי כשאר החכמים כל זמן שמטפיחים, ואיכא למימר שלכו&quot;ע כל זמן שמטפיחין, ונחלקו האם בעינן טופח על מנת להטפיח או רק טופח.</p>"	ברכות כה.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: א ירד לטבול עד מתי אם יוכל לעלות ולקראות יעלה ומתי יקרא במים?	אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ואם לאו יתכסה במים ויקרא. ואין לומר שזה רק לר&quot;א שזמנה עד הנץ החמה, דאיכא למימר גם אליבא דר' יהושע, כותיקין שהיו גומרים אותה עם הנץ החמה.	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: ב לבו רואה את הערוה, עקבו רואה או נוגע בערוה, האם מותר לקרא ק&quot;ש?	"לבו רואה את הערוה - ת&quot;ק מתיר וי&quot;א שאסור.<p dir=""rtl"">עקבו - רב זביד אמר עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע, לאביי אסור ולרבא מותר. רב חיננא בריה דרב איקא אמר נוגע לכו&quot;ע אסור, רואה אביי אסר ורבא התיר שלא נתנה תורה למלאכי השרת. להלכה רואה מותר נוגע אסור.</p>"	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: ג צואה או ערוה בעששית האם מותר לקרא ק&quot;ש כנגדם ומה הטעם?	"צואה בעששית מותר, שבכסוי תליא מילתא והרי מכוסה.<p dir=""rtl"">ערוה בעששית אסור, שבראיה תליא מילתא והרי רואה.</p>"	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה: ד צואה כל שהוא כיצד מבטלה?<p dir=""rtl"">האם יועיל כיסוי בסנדלו?</p>"	"צואה כל שהוא מבטלה ברוק והוסיף רבא ברוק עבה.<p dir=""rtl"">צואה בגומא מכסה בסנדלו ודיו, אבל דבוקה בסנדלו בעיא דלא איפשטא.</p>"	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: ה גוי ערום האם מותר לקרא ק&quot;ש כנגדו ומנין ומאי קמ&quot;ל?	אסור. ואף דכתיב &quot;בשר חמורים בשרם&quot; קמ&quot;ל שנקראו ערוה כדכתיב &quot;וערות אביהם לא ראו&quot;.	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: ו כמה מים יטיל לתוך מי רגלים לבטלם (בתחילה ובסוף), וכיצד הלכה?	לרב נחמן בתחילה לכו&quot;ע כל שהן ולבסוף נחלקו שת&quot;ק אמר כל שהוא ורב זכאי אומר רביעית, ולרב יוסף בסוף לכו&quot;ע רביעית ונחלקו בתחילה האם גם בעי רביעית. פסק רב יוסף כרב זכאי. 	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה: ז כמה ירחיק מגרף של רעי ועביט של מי רגלים, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">[ומה גובה המיטה?]</p>"	"גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרא ק&quot;ש כנגדם ואף שאין בהם כלום. לרשב&quot;ג לפני המיטה מרחיק ד' אמות ולאחר המיטה קורא מיד, רשב&quot;א אומר כל הבית כד' אמות ואסור עד שיוציאם או יניחם תחת המיטה.<p dir=""rtl"">מיטה פחות מג' ודאי כלבוד י' רשות אחרת היא מג' עד י' טפחים שאל רב יוסף את רב יהודה ולא נפשט, (רש&quot;י פ' לענין לתת תחת המיטה אליבא דרשב&quot;א ואחרים פ' איזו מיטה מפסקת הרשות אליבא דרשב&quot;ג).</p><p dir=""rtl"">רב וכן אמר באלי א''ר יעקב בריה דבת שמואל הלכה כרבי שמעון בן אלעזר (וכן הוא בירושלמי), ורבא אמר אין הלכה כר''ש בן אלעזר.</p>"	ברכות כה:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: ח האם מותר לשמש מיטתו בבית שיש בו תפילין או ס&quot;ת, ומה יעשה?	"בית שיש בו ס&quot;ת או תפילין אסור לשמש עד שיניחם בכלי בתוך כלי, [וגלימה על ארון וכד' ככלי בתוך כלי הוא], ובכלי שהוא כליין אפ' עשרה כלים נחשבים לכלי אחד. ריב&quot;ל מצריך בס&quot;ת מחיצה גבוה י' טפחים.<p dir=""rtl"">מה שהתרנו בס&quot;ת זה רק אם אינו יכול להוציאו לבית אחר, אבל אם יכול להוציאו, מחויב להוציאו.</p>"	ברכות כה:		ג' פרק
